הכרתי את יעקב לפני כשנה בערב שירה ומאז נוצרה בינינו חברות עמוקה וקרבה גדולה.
למרות פער הגילים והרקע השונה מצאנו, שיש הרבה יותר מן המשותף מאשר מן השונה. בעיקר בולט הדבר באהבתנו המשותפת לשירה, לחיים וגישתנו האופטימית לאופן בו צריך לחיות.
יעקב ברזילי (אייזנר) נולד ב-1933, במרץ האחרון חגגנו לו גבורות, 80 שנות חיים תוססים. השואה עברה עליו כילד, סיפור שרידותו מרתק.
יעקב מקדיש את חייו לסיפור השואה ולשירה.
פרסם 11 ספרים (מתוכם רומן אחד "עד נר ראשון של בוקר.") ספרו האחרון: לרקוד עם אותיות (2012)
יעקב הוא משורר השואה בדיוק כפי שהוא משורר האהבה ומשורר ההומור. עשרות משיריו הולחנו.
המוטו שלו : מי שלא אהב כמי שלא נולד
אביא כאן שניים משיריו המופלאים, הראשון על השואה והשני על אהבה: ( כשאני קורא את שירת השואה של יעקב אני בוכה)
אִמָּא רָעָה /יעקב ברזילי
עָמַדְנוּ בְּמִגְרַשׁ הַמִּסְדָּרִים בְּבֶּרְגֶּן-בֶּלְזֶן
וְצָפִינוּ בַּנְּעָרִים הַמִּתְנַדְנְדִים
עַל עַמּוּדֵי הַתְּלִיָּה.
אֲחוֹתִי חָשְׁבָה שֶׁנִּמְצֵאת בְּגַן – שַׁעֲשׁוּעִים
וְרָמְזָה לְאִמָּא שֶׁגַּם הִיא רוֹצָה לְהִתְנַדְנֵד.
וּכְשֶׁאִמָּא סֵרְבָה לָקַחַת אוֹתָהּ לַנַּדְנֵדוֹת
הִיא לָחֲשָׁה לָהּ בָּאֹזֶן:
"אֲנִי הֲרֵי יָדַעְתִּי שֶׁאַתְּ לֹא אוֹהֶבֶת אוֹתִי".
• השיר זכה במקום ראשון בתחרות בינלאומית לשירה בהונגריה
לוּ יָדַעְתִּי/יעקב ברזילי
לוּ יָדַעְתִּי
שֶׁהַחַיִּים הֵם שְׂדֵה קְּרַב
הָיִיתִי מְבַקֵּשׁ מֵאָבִי
לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּקוֹנְדוֹם.
לוּ יָדַעְתִּי
שֶׁהַזִּקְנָה הִיא תַּחֲנָה אַחֲרוֹנָה
הָיִיתִי רוֹצֶה לָרֶדֶת
תַּחֲנָה אַחַת קֹדֶם.
לוֹ יָדַעְתִּי
שֶׁסּוֹף טוֹב הַכֹּל טוֹב
הָיִיתִי מַתְחִיל
כֹּל דָּבָר מֵהַסּוֹף.
לוּ יָדַעְתִּי
שֶׁהָאַהֲבָה הִיא
סוֹד הַנֶּצַח
הָיִיתִי מִתְחַפֵּשׂ לִמְאַהֵב.
שירים חזקים… השיר השני הפעים אותי משום שדווקא למי שחי וניצל מהשואה האמירה שלא בכל מחיר צריך לחיות, היא אמירה מפתיעה עבורי…
מפעים.
גם אני בכיתי בשיר הראשון וטוב שהבאת גם את השני שיש בו הומור וחכמה.
כמה טוב להכיר.
תודה שהבאת אביחי
http://www.youtube.com/watch?feature=player_embedded&v=5ty9FF3TSe0#!
סרטון מרגש ריקי. אם אני לא טועה אני מכירה כאלו שהיו על הרכבת הזו שיעקב ברזילי דיבר עליה. היו עליה הרבה יהודים הולנדים.
שירים מטלטלים ויפים.
עפרה
אביחי קמחי !
מחווה נפלאה למשורר מפליא!
כשהיינו בבית הספר היסודי למדנו בעל פה את שירו של שלונסקי: נדר.
השיר שמובא כאן צריך להחליף את השיר ההוא.